גם אם את לא "אשת קריירה", ורק משלימה את הצורך בפרנסת הבית. רוב מקומות העבודה לא אוהבים להתחשב בתפקידך השני כאמא ומצפים להתמסרות מלאה. וגם אם מקבלים את העובדה שהילד חולה החורף (בפעם השלישית), וגם אם לא יעשו פרצוף כשיתקשרו מהגן שאת צריכה שוב לבוא לקחת אותו מוקדם, את עדיין תרגישי לא נעים שאת "מבריזה" מהעבודה.

רגשות אשם- סיפור חיינו. העבודה הפנימית הקשה, האינסופית והחשובה ביותר שעלינו לעשות כנשים בחיים הללו. רגשות האשם שלנו כאמהות על ש"זנחנו" את ילדינו צצים ברגע הראשון שהזאטוטים עוזבים את חיקינו החם לטובת מסגרת כלשהי. רגשות אלה הם עניין מובנה במערכת ההורמונלית שלנו כאמהות ותפקידם האבולוציוני ברור. הם מבטיחים שלא ננטוש את ילדינו ונמשיך לטפל בהם עד בגרותם (וגם אחרי..). הבעיה היא שהאבולוציה לא לקחה בחשבון שאמא צריכה לצאת לעבוד עם רגשות האשם הללו וזה לא קל. גם אחרי עבודה עצמית פנימית מודעת, לכל אחת מאתנו עמוק בפנים זה מרגיש לפעמים קצת מוזר לעבוד כל היום כדי לממן אנשים אחרים שיגדלו את ילדינו וישהו איתם שני שליש מזמן הערות שלהם ביום רגיל. יחד עם רגשות האשם מגיעה לרוב גם תחושת הקלה ושחרור, כי לבלות ימים שלמים לבד עם ילד קטן בבית זו משימה שיכולה להוציא מדעתה כל אישה בריאה בנפשה (גם כאלה עם המון סבלנות). אבל זה כבר נושא לפוסט אחר…(להוציא קישור לפוסט?)

לתוך הארבע שעות (אולי חמש, לברות המזל) שאנחנו מבלות עם ילדינו אחרי הצהריים, אנחנו רוצות ליצוק את כל האהבה, חמלה, תשומת לב והקשבה שהם צריכים. ומן הסתם גם קצת לחנך, להקנות ערכים, ליצור גבולות. קצת צפוף… ודורש המון המון סבלנות.

וכמה סבלנות יכולה להיות לאשה שכרגע סיימה 7-8 שעות עבודה אינטנסיבית מול המחשב או מול אנשים? בעבודה, את צריכה לעמוד בלוחות זמנים, יעדים, ציפיות ולהתמודד עם הבוס, או להיות הבוס בעצמך, או של עצמך, עם זה מגיעה גם אחריות רבה. בסוף היום את מגיעה הביתה, וכל מה שאת זקוקה לו זה רגע של שקט לעצמך לשבת ולנשום לסדר את המחשבות, או לעשות רגע של מדיטציה ללא מחשבות (עדיף), אחרי יום עבודה מפרך… אז זהו- שלא! כי כרגע מישהו לחץ על הסטופר ויש עוד ארבע- חמש שעות של טיפול בילדים כולל הכנת ארוחת ערב ומקלחות וסיפורים ושירים ובארבע שעות הללו רצינו ליצוק את כל האהבה, חמלה, סבלנות, הקשבה…

נשמע לכן הגיוני???

שקט, הילדים הלכו לישון. הגיע הזמן למעט מנוחה, , איזה סרט טוב או ספר, אפילו עיתון. אולי קצת זמן זוגיות איכותי… אז זהו, שלא, זה הזמן שבו נכנס התפקיד השלישי לתמונה- עקרת הבית. אם את לא סמנכ"לית או הייטקיסטית מוצלחת במיוחד, מן הסתם אין לך תקציב לעוזרת בית שתגיע שלוש פעמים בשבוע ואת צריכה לעשות את מה שצריך לעשות בעצמך. ואם זה כולל ניקיון וכלים וכביסה ולבשל משהו שיהיה למחר, הנה הלך הערב… את מגיעה מותשת וחצי מעולפת למיטה. ועכשיו את אמורה להרגיש סקסית ומושכת ולעשות אהבה עם אישך היקר, שהציפייה שלו למפגש זוגי פיזי טבעית ובריאה וחשובה לחיי זוגיות טובים. קיום יחסי מין על בסיס קבוע, חשוב גם בהיבט בריאותי ונפשי לך ולו בתפקוד השוטף של החיים המשותפים ושל כל אחד בנפרד (גם זה נושא לפוסט משל עצמו).

הכל נכון, אבל למי יש כוח???

וכשכך נראים החיים, פלא שמערכות יחסים לא מחזיקות מעמד? איך אפשר לתחזק זוגיות במצב כזה? או שכמעט לא נפגשים, או שהמפגשים טעונים עומס, עייפות, רגשות של חוסר שביעות רצון משני הצדדים… אסון!

קחו בייבי סיטר וצאו לבלות יחד. אפילו לשתות בירה איפהשהו, שימו את הילדים אצל סבתא וסעו לצימר מדי פעם. אין תקציב? עזבי את הכביסה ושבו לשתות כוס יין יחד באחד הערבים… העיקר לשמור קצת על האינטימיות.

ואת, האמא העובדת, את גיבורת היום! מחזיקה בשתי משרות מלאות לפחות, שוחקת את מלאי האנרגיה שלך עד עפר. ועדיין מרגישה קצת מתוסכלת מהעובדה שאת לא יכולה להתמסר לאף אחד מתפקידייך עד הסוף. אמרה לי פעם אשה חכמה "המשאית עם המדליות- לא מגיעה אף פעם!" ולכן, הדרך היחידה להישאר שפויה במצב הבלתי אפשרי הזה שאנו חיות בו, הוא לעגל פינות מדי פעם. כל אחת ומה שהיא מסוגלת לחיות איתו (להשאיר פעם אחת את הכלים למחר, להתעלם מהכביסה לעוד יום, לקלח את הילדים פעם ביומיים בחורף ועוד…). את הזמן לעצמך מדי פעם- תקפידי לקחת, הוא חשוב מאין כמוהו לשמירה על כוחות הגוף והנפש (יוגה, קפה עם חברה, מסז' או סתם לישון עד מאוחר בבוקר פעם ב…). תזכרי שאת הסוס שסוחב את העגלה. ובסוס צריך לטפל היטב כדי שכל המערכת תמשיך לנוע בקצב סביר. אז תאהבי את עצמך, שימי את רגשות האשם בצד! קחי לעצמך יום חופש, שימו את הילדים אצל הסבתא וסעו לצימר, כל מה שצריך כדי שתהיי מאושרת בחייך ובחיי הזוגיות שלך. כי זה העיקר! כל היתר- לוגיסטיקה.

הפוסט אמהות עובדות- איך עושים את זה? הופיע ראשון באסנת

מדהימה העובדה שגם היום, כשהידע הוא כביכול נחלת הכלל ואפשר ללמוד ולקרוא באינטרנט כמעט על כל נושא, הרבה מאוד נשים עדיין לא מכירות עובדות בסיסיות לגבי הגוף שלהן, לגבי האינטראקציה המינית עם בן הזוג שלהן ולגבי תקשורת זוגית בסיסית. נהפוך הוא, מכיוון שסקס היא מילת החיפוש הנפוצה ביותר באינטרנט אולם רוב החומר שנפוץ ברשת הוא פופוליסטי ומעוות, נשים רבות מקבלות מושג מוטעה לחלוטין על מיניות והתסכול שנוצר מהפער בין החוויות שהיינו רוצות לחוות לבין המציאות, מוציא את החשק לחקור, לנסות ולשנות. והרי המסע הזוגי והמיני בפרט הוא מסע של גילוי, של מחקר ושל תקשורת עדינה. ואנחנו כנשים יכולות להוביל אותו למחוזות עמוקים ורחוקים. בגוף הקסום שלנו ובעצמה הנפשית שיש לכולנו יש את כל הפוטנציאל לכל אחת ואחת ליהנות מחיים אינטימיים בריאים ומספקים, אם רק נעז לגעת ולחשוף את המקומות החבויים בנו ולאפשר לעצמינו לעוף…
מסיבת רווקות היא הזדמנות מצוינת לנצל את המפגש הנשי וליצור מעגל נשים אינטימי. באמצעות שיחה ושיתוף תגלו כי הרבה מהדברים שאתן מרגישות וחוות כנשים, גם במיטה וגם בחיים, חוות גם נשים אחרות, גם אם הן שונות מכן לחלוטין ואולי תקבלו כמה נקודות מבט חדשות ודרכים מעניינות להתמודדות. בערב נשי ואינטימי תוכלו לקבל ידע חשוב על השוני בין נשים וגברים הן במסתורי הגוף ובהורמונים הנשיים והגבריים המשפיעים עלינו והן במורכבות הנפשית והצרכים השונים של שני המינים. תוכלו ללמוד על סוגי האורגזמות הנשיות, נקודות עונג נסתרות ואיך באמת מגיעים אליהן, תנוחות חדשות ומומלצות, כיצד לשפר את ההנאה שלכן ושל בני הזוג במיטה. ובעיקר ההזדמנות לפתוח נושא שנמצא, בדרך כלל, מאחורי דלתיים סגורות. להיחשף לחוויות של נשים אחרות שיפתיעו אתכן בשוני ובדמיון לחוויות שלכן.
אתן יכולות לבחור מפעילה שתנחה את כל הערב, תתחיל במשחקים והפעלות משעשעות ומשחררות ותמשיך למעגל נשי אינטימי. או ליצור את המשחקים וההפעלות בעצמכן (תוכלו למצוא באתר רעיונות רבים למשחקים וכן ערכות מוכנות להורדה) ולהזמין סקסולוגית שתנחה את ההרצאה והשיחה בנושא מיניות בנפרד.
מכיוון שאתן עומדות לבלות את הערב בחברה נשית, שווה לקחת את הידע ועצמה הנשית וליצור מפגש חדש ומכשף, ממנו תצאנה כולן בתחושת חופש ותעוזה, שחרור והודיה.
אסנת מור

הפוסט מעגלי נשים במסיבות רווקות הופיע ראשון באסנת